חשיפה לחומרים כימיים ומכניים כגורם לדלקת בפות
מאת דר' אחינעם לב- שגיא
עור הפות ורירית הנרתיק הינם איברים שתפקידם ליצור חיץ בין הגוף לסביבה החיצונית ולהגן על הגוף מגרויים חיצוניים. עור הפות הינו עדין בהשוואה לעור באיזורים אחרים של הגוף ורגיש יותר לגירויים. כדי לשמור על תפקוד תקין
של עור הפות ורירית הנרתיק, על הרקמה להיות גמישה ולחה. עור הפות ורירית הנרתיק חשופים לגרויים כימיים ופיזיים שונים: סבונים, חומרי בישום, תרופות, קרמים וכד'. החומרים הללו יכולים לגרום לגרוי של העור בשני מנגנונים:
1. מנגנון של כוויה כימית -חשיפה חוזרת ונשנית לגירוי חיצוני, כימי או פיזי, גורם נזק ישיר לעור והווצרות כוויה כימית. הסיבות השכיחות הינן חשיפה לשתן (בנשים עם דליפת שתן קשה ושימוש בתחבושות הגייניות או חיתולים בחולות המרותקות למיטתן), לצואה (במקרה של דליפת צואה) או לחומרי הניקוי המשמשים לרחצת עור הפות. בסוג זה של דלקת, כל אישה אשר תהיה חשופה לגירוי זה למשך תקופת זמן מספקת תפתח תגובה דומה.
2. מנגנון של אלרגיה- במקרה זה הדלקת הינה תוצאה של תגובה אלרגית לכמות קטנה של החומר המגרה. רק אישה שפיתחה תגובה אלרגית לחומר מסויים אליו היא נחשפת, תגיב באופן זה. דוגמאות לתגובה אלרגית כזו הינן תגובה לסבונים, בושם, חומרי שימור המצויים בקרמים או בנרות לטיפול בזיהומים נרתיקיים, לטקס (חומר המצוי בקונדומים), תחבושות הגייניות, אבקת כביסה, קוטלי זרע ועוד.
דלקת הנוצרת כתוצאה מגרוי כימי או אלרגיה נקראית contact dermatitis והיא מתבטאת בגרד, תחושת צריבה ואי נוחות בפות המלווה אודם של העור, בצקת ולעיתים שינויים נוספים הנגרמים עקב גרוד ושפשוף ממושכים של האזור.
הצורה השכיחה שבה אנו רואים בעיות אלה במרפאה הינה בצירוף למחלה אחרת, כגון זיהום פטרייתי או מחלת עור ראשונית. הסיבה לכך היא שנשים אשר סובלות ממחלה כלשהי בפות ומרגישות אי נוחות מתמדת (כאב, גרד, צריבה, הפרשה וכד') מטפלות בעצמן או משתמשות בטיפול אשר ניתן להן על ידי הרופא המטפל. הטיפולים הללו כוללים משחות לטיפול בפטריות, משחות אנטיביוטיות, משחות להקלת כאב וגרד ומוצרים "טבעיים" שונים. תכשירים אלה מכילים לעיתים קרובות חומרים מעוררי אלרגיה. בנוסף, נשים רבות מנסות "לנקות את הבעיה" על ידי רחצה תכופה של האזור ושימוש בסבונים ומגבונים לחים. ניקוי יתר, שפשוף העור ושטיפות מרובות גורמים להפחתת כמות ההפרשות הטבעיות וליבוש של העור. הדבר גורם לחשיפה מתמדת לחומרים מעוררי אלרגיה מחד, ולפציעה חוזרת של העור ואובדן מנגנוני ההגנה שלו מאידך, וכן עליה בשיעור הזיהומים החיידקים. החשיפה לחומרים נוספים מחמירה את האלרגיה וגורמת להווצרות "מעגל רע".
מאחר ובמרבית הנשים מדובר בשילוב של מספר הפרעות, הטיפול במרפאה כולל מספר סוגי טיפול:
□ הנחיות מפורטות שנועדו להפסיק את החשיפה לגירויים מעוררי אלרגיה. בין אלה מומלץ להשתמש בתחתוני כותנה, להמנע משימוש במגיני תחתון, שימוש מינמלי בסבון, סבון מוצק היפואלרגי, סבון כביסה ללא "ביו", וכן להמנע משימוש בכל קרם או משחה על גבי עור הפות.
□ מתן הנחיות מפורטות לטיפול עדין בעור הפות שנועדו לשקם אותו ולהחזיר לו את יכולת ההגנה.
□ טיפול בזיהומים שניוניים, כגון דלקות פטריתיות או חיידקיות.
□ הפסקת גירוד ושפשוף העור.
□ מתן אסטרוגן באם יש רושם רפואי כי יש חסר בו.
